הפעם אני רוצה לדבר איתכם על אחת הטעויות הכי גדולות שבעל נכס עושה והיא, כאשר הוא מוציא את הנכס שלו למכירה, והיא פיזור את הנכס שלו אצל כל המתווכים באזור.

 

אותו בעל נכס בעצם אומר לעצמו, אני אגרום לכולם לעבוד עבורי ומי שיביא את הקונה, ירוויח. מה שהוא לא מבין, זה שכנראה שהוא יהיה המפסיד העיקרי מכל הסיטואציה הזו.

תחשבו רגע, בעל הנכס בעצם גורם לכל אותם מתווכים להתחרות על מכירת הנכס שלו. עד כאן נשמע מבטיח. בנוסף לזה, גם הוא מתחרה בהם מכיוון שהוא מפרסם את הנכס שלו גם באופן פרטי. אבל בואו נחשוב רגע לעומק.

 

מה קורה בפועל? בפועל יש לו דירה שנמצאת באזור מסוים ושווה X כסף.

כל המתווכים שעובדים על הנכס שלו יודעים שאם הם לא ימכרו לפניו או לפני המתווך השני, הם יפסידו את העסקה. לכן, ייתכן מאוד שיופעל על המוכר לחץ למכור בהצעה הראשונה שהמתווך הראשון יקבל. בנוסף, באותו אזור שבו ממקמת הדירה שלו, יש פלח מסוים של קונים. אותו הפלח מסתובב לפחות עם כמה מהמתווכים שהפעיל אותו בעל נכס.

 

מכאן קורים כמה דברים:

 

 

אנחנו הישראלים קוראים לזה בלעדיות והקונוטציה של המילה, אצל רוב האנשים, עושה את הרושם שאם אני בבלעדיות של מישהו, אני שייך לו. אני בידיים שלו. הוא נועל אותי.

לעומת זאת המילה אקסלוסיביות באה מהמילה Exclusive, יוקרה. אתם בחרתם את המתווך וביקשתם את שרותיו. אתם בחרתם לסלול מסלול אחד שדרכו יגיע אליכם הקונה המיוחל. אתם בחרתם את המתווך שעשה עליכם את הרושם שניתן באמת לסמוך עליו. רושם שהוא מקצוען, שיש לו שם של מקצוען. שהוא יודע מה הוא עושה. בחרתם את המתווך שינעל עבורכם את העסקה.